בעולם גלובלי, תביעות משפטיות רבות מערבות בעלי דין, חברות או עדים התגוררים מחוץ לגבולות מדינת ישראל. המצאת כתבי טענות מחוץ לתחום השיפוט כפופה לכללים נוקשים המשלבים את תקנות סדר הדין האזרחי ואמנות בינלאומיות.
1. היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט (תקנה 166)
כדי להמציא כתב תביעה לנתבע השוהה בחו"ל, על התובע לפנות תחילה לבית המשפט בישראל בבקשה מנומקת לקבלת "היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט". על התובע להוכיח כי התביעה מעלה עילה רצינית וכי קיימת זיקה מוכרת לישראל (כגון מקום כריתת החוזה, מקום ביצוע העוולה או נכסים המצויים בישראל).
2. אמנת האג בדבר המצאת מסמכים (1965)
ישראל חתומה על אמנת האג, המסדירה את המנגנון המדינתי לביצוע המצאות בין מדינות חברות:
הרשות המרכזית: המסירה מתבצעת באמצעות הנהלת בתי המשפט בישראל הפונה לרשות המרכזית במדינת היעד.
תרגום משפטי מאושר: המסמכים חייבים להיות מתורגמים לשפה הרשמית של מדינת היעד ומאושרים כחוק.
מסירה דואר/שליח: מדינות מסוימות מתירות מסירה ישירה בדואר רשום או באמצעות שליח מורשה מקומי (Process Server), בתנאי שהמדינה המקבלת לא הגישה הסתייגות לסעיף 10 לאמנה.
3. המצאה למורשה או נציג בישראל
דרך נוספת לעקוף את המנגנון הארוך של אמנת האג היא המצאה לתאגיד או נציג של הגורם הזר הפועל בישראל. בתי המשפט בוחנים האם קיימת דרגת אינטנסיביות מספקת בקשר בין הנציג המקומי לבין הנתבע הזר המצדיקה ראייתו כמורשה לקבלת כתבי דין.
סיכום
ביצוע שליחות משפטית בינלאומית מצריך בקיאות מופלגת בכללי המשפט הבינלאומי הפרטי. שגיאה בפרוצדורה עלולה להוביל לפסילת המסירה ואובדן סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי.
דיסקליימר משפטי: התוכן המוצג במאמר זה מיועד להעשרה ולהרחבת הידע הכללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין מוסמך. באדיבות אתר mesira.co.il מקבוצת מינופים.
